×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ראש השנה י״ד:גמרא
;?!
אָ
אֶחָד כְּדִבְרֵי ב״שבֵּית שַׁמַּאי וְאֶחָד כְּדִבְרֵי ב״הבֵּית הִלֵּל. ר׳רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא מִנְהַג ב״שבֵּית שַׁמַּאי וב״הוּבֵית הִלֵּל נָהַג בָּהּ אֶלָּא מִנְהַג רַבָּן גַּמְלִיאֵל ור׳וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָהַג בָּהּ. דִּתְנַן אאֶתְרוֹג שָׁוֶה לָאִילָן בג׳בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים וְלַיָּרָק בְּדֶרֶךְ אֶחָד שָׁוֶה לָאִילָן בג׳בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים לְעׇרְלָה וְלִרְבָעִי וְלִשְׁבִיעִית וּלְיָרָק בְּדֶרֶךְ אֶחָד שֶׁבִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ עִישּׂוּרוֹ דִּבְרֵי ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל. ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶתְרוֹג שָׁוֶה לָאִילָן לְכׇל דָּבָר. וּמִי עָבְדִינַן כִּתְרֵי חוּמְרֵי וְהָתַנְיָא לְעוֹלָם הֲלָכָה כְּדִבְרֵי ב״הבֵּית הִלֵּל וְהָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי ב״שבֵּית שַׁמַּאי עוֹשֶׂה כְּדִבְרֵי ב״הבֵּית הִלֵּל עוֹשֶׂה מִקּוּלֵּי ב״שבֵּית שַׁמַּאי וּמִקּוּלֵּי ב״הבֵּית הִלֵּל רָשָׁע מֵחוּמְרֵי ב״שבֵּית שַׁמַּאי וּמֵחוּמְרֵי ב״הבֵּית הִלֵּל עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר {קהלת ב׳:י״ד} וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ אֶלָּא אִי כב״שכְּבֵית שַׁמַּאי בְּקוּלֵּיהוֹן וּבְחוּמְרֵיהוֹן אִי כב״הכְּבֵית הִלֵּל בְּקוּלֵּיהוֹן וּבְחוּמְרֵיהוֹן. ר״ערַבִּי עֲקִיבָא גְּמָרֵיהּ אִסְתַּפַּק לֵיהּ וְלָא יְדַע אִי ב״הבֵּית הִלֵּל בְּאֶחָד בִּשְׁבָט (אוֹמֵר) אִי בט״ובַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט (אוֹמֵר). ר׳רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא מִנְהַג ב״שבֵּית שַׁמַּאי וב״הוּבֵית הִלֵּל נָהַג בָּהּ אֶלָּא מִנְהַג ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָהַג בָּהּ בְּאֶחָד בִּשְׁבָט כְּבֵית שַׁמַּאי נָהַג בָּהּ. א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא וְאִיתֵּימָא ר׳רַבִּי חֲנַנְיָא הָכָא בְּאֶתְרוֹג שֶׁחָנְטוּ פֵּירוֹתָיו קוֹדֶם ט״וחֲמִשָּׁה עָשָׂר דְּאִידַּךְ שֵׁבֶט עָסְקִינַן וּבְדִין הוּא אֲפִילּוּ קוֹדֶם לָכֵן וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה. רָבִינָא אָמַר כְּרוֹךְ וּתְנִי לֹא אֶחָד בִּשְׁבָט הָיָה אֶלָּא ט״וחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט הָיָה וְלֹא מִנְהַג בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל נָהַג בָּהּ אֶלָּא מִנְהַג רַבָּן גַּמְלִיאֵל ור׳וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָהַג בָּהּ. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא הַשְׁתָּא דְּאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶתְרוֹג אַחַר לְקִיטָתוֹ עִישּׂוּרוֹ כְּיָרָק רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלּוֹ תִּשְׁרִי. מֵיתִיבִי ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר בלִיקֵּט אֶתְרוֹג עֶרֶב ט״וחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט עַד שֶׁלֹּא תָּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְחָזַר וְלִיקֵּט מִשֶּׁתָּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ אֵין תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה לְפִי שֶׁאֵין תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין לֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ גהָיְתָה שְׁלִישִׁית נִכְנֶסֶת לִרְבִיעִית שְׁלִישִׁית מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעְשַׂר עָנִי רְבִיעִית מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אחד מחמת הספק אם באחד בשבט כבר נתחדשה שנת האילן כדברי בית שמאי, ואחד מחמת הספק שמא אינה שאינה מתחדשת אלא בחמישה עשר בשבט כדברי בית הלל. ר׳ יוסי בר יהודה אומר: לא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה, כלומר, לא מחמת ספק זה עשה כן, אלא מנהג רבן גמליאל ור׳ אליעזר נהג בה. דתנן כן שנינו במשנה]: אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים, ולירק הוא שוה בדרך אחד. כיצד? שוה לאילן בשלשה דרכים: לערלה שבשלוש השנים הראשונות, פירותיו אסורים באכילה כאילן, ולענין נטע רבעי, שכדין האילן, אף פירותיו בשנה הרביעית צריכים פדיון, ולענין שביעית לגבי קביעת שנת השמיטה. ובכל שלושת הדינים הללו הזמן הקובע הוא תאריך חנטת האתרוג, כדין פירות האילן. ושווה האתרוג לירק בדרך אחדשבשעת לקיטתו עישורו שלענין שנות המעשר, אנו הולכים לא אחר חנטת הפרי אלא לאחר לקיטתו, אלו דברי רבן גמליאל. ר׳ אליעזר אומר: אתרוג שוה לאילן לכל דבר. לפני שבאים לדון בפרטים תוהים על עיקרו של המעשה: ומי עבדינן כתרי חומרי [והאם עושים, נוהגים אנו כשתי חומרות] הסותרות זו את זו? והתניא [הרי שנינו בברייתא]: לעולם הלכה כדברי בית הלל, ואולם הרוצה לעשות כדברי בית שמאיעושה, ואם רוצה לעשות כדברי בית הללעושה. אולם, אם הוא עושה מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל יחד — הרי זה רשע, ואם הוא עושה מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הללעליו הכתוב אומר ״והכסיל בחשך הולך״ (קהלת ב, יד). אלא ינהג אי [או] כבית שמאי בקוליהון ובחומריהון [בקולותיהם ובחומרותיהם], או כבית הלל בקוליהון ובחומריהון [בקולותיהם ובחומרותיהם]. ואם כן, כיצד זה נהג ר׳ עקיבא כשתי החומרות? ומשיבים: ר׳ עקיבא גמריה אסתפק ליה [לימודו הסתפק לו] ולא ידע מה היא שיטת בית הלל, אי [אם] בית הלל באחד בשבט אומר, אי [אם] בחמישה עשר בשבט אומר, ומשום כך נהג כשתי השיטות, אבל בעצם רצה לנהוג כדעת בית הלל. ומבררים עוד את הברייתא: ר׳ יוסי בר יהודה אומר: לא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה אלא מנהג רבן גמליאל ור׳ אליעזר נהג בה. ותוהים: אם כן, מאחר שעשה זאת באחד בשבט משמע שכבית שמאי נהג בה, שהרי לדעת בית הלל אחד בשבט שייך בבירור לשנה שעברה, ואף אם חשש לדעת ר׳ אליעזר לא היה צריך להפריש מעשר נוסף! אמר ר׳ חנינא ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת ר׳ חנניא: הכא [כאן] מדובר באתרוג שחנטו פירותיו קודם חמישה עשר דאידך שבט עסקינן [של שבט האחר בשנה שעברה, עוסקים אנו] ואם כן מצד זמן החנטה ברור שאותו אתרוג שייך לשנה השניה, אלא שחשש ר׳ עקיבא לדעת רבן גמליאל ההולך אחר הלקיטה, ולקיטה זו הרי היתה בשלישית. ובדין הוא אפילו קודם לכן שבעצם לא היה ספק זה תלוי באחד בשבט דווקא וגם אם היה קוטפם זמן רב קודם לכן היה ספק זה קיים אלא מעשה שהיה כך היה שנזדמן הדבר באחד בשבט. רבינא אמר: כרוך ותני [ושנה] ותקן את הגירסה בנוסח זה: לא אחד בשבט היה אלא חמישה עשר בשבט היה, ולא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה אלא מנהג רבן גמליאל ור׳ אליעזר נהג בה ולפי שיטת בית הלל. א לעצם דין עישור האתרוג אמר רבה בר רב הונא: השתא [עכשיו] שאמר רבן גמליאל כי אתרוג אחר לקיטתו עישורו כירק, יש לומר שראש השנה שלו לגבי מנין שנות המעשר הוא תשרי כמו שאר הירקות, וכפי ששנינו שאחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר ירקות. מיתיבי [מקשים] על דברי רב בר רב הונא מתוספתא, ששנינו בה: ר׳ שמעון בן אלעזר אומר: ליקט אתרוג ערב חמישה עשר בשבט עד שלא תבוא (תשקע) השמש, וחזר וליקט אתרוג אחר משתבוא השמש ונתחדשה שנת אילן חדשה — אין תורמין ומעשרין מזה על זה, לפי הכלל שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש. וכן אם היתה זו שנה שלישית שנכנסת לשנה הרביעית בשנות השמיטה, הרי ממה ששייך לשלישית מפריש מעשר ראשון ומעשר עני, וממה ששייך לרביעית מפריש מעשר ראשון ומעשר שני.מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144